למה דיסקים SAS ולא SATA ?

למה דיסקים SAS ולא SATA ?

 

דיסקים מסוג‎ SAS ‎מהווים אלטרנטיבה לביצועים גבוהים ואמינים הרבה יותר מאשר כונני ‏SATA‏. כל ‏מערכת ‏מחשוב איכותית ומקצועית חייבת להיות מושטתת באופן חד משמעי‏ על כונני SAS, כאשר ‏היתרון הכספי בבחירת דיסק מסוג SATA הוא זניח בסופו של דבר.

 

דיסקים מסוג‎ SAS ‎משלבים יכולות של רוחב פס ומהירות תעבורת נתונים גבוהים יותר ובמקביל ‏אמינותם גבוה ‏יותר (‏MTBF‏) וקצב שגיאות לקריאה שלהם ‏‎(URE)‎‏ נמוך בסדר גודל.

 

יתרונות של דיסק SATA באים לידי ביטוי במחיר זול יותר ובנפח אחסון גדול יותר.

 

שימו לב, ישנם ספקי שירותים שיצהירו שמערך האחסון שלהם מבוסס על דיסקים מסוג‎ SAS ‎כאשר ‏בפועל הדיסקים הם מסוג ‏NL-SAS‎‏. דיסקים אילו ‏נקראים לפעמים גם “enterprise SATA”. דיסקים ‏מסוג ‏NL-SAS‏ הם בבסיס דיסקים מסוג SATA לכל דבר ועניין כאשר ‏הפרוטוקול ומחבר התקשורת ‏הוסב לטכנולוגיית‎ SAS ‎תכונה הנותנת להם שיפור קל בביצועים אך עדיין מבחינת אמינות ומהירות ‏משאיר את אותם דיסקים ‏בקטגוריית ‏SATA.

בבואכם לבחור שרת וירטואלי או VPS רצוי ומומלץ לבחור בשרת עם דיסקים SAS ולא ‏NL-SAS‏ או ‏SATA‏. ‏לדעתי אסור ‏להתפשר בנקודה זאת, אם ביצועים ואמינות חשובים לכם. המחשבה שלכם שזה לא ‏משנה כי ספק השירות ‏אחראי והתחייב לשירות אמין תהיה בסופו של דבר בעוכריכם, מכיוון שזה בלתי ‏אפשרי עם SATA כפי שיוסבר להלן, ומי שבסופו של דבר ישלם את ‏המחיר זה אתם הלקוחות.

 

כמו כן רצוי, ואני ממליץ בחום, לבחור בשרתים שמערך האחסון שלהם מורכב ממערך דיסקים ‏ברמה 6 או 10, במיוחד למקרה של התאוששות מקריסת דיסקים שאף ספק שירות לא חסין מהם. ‏בדכ”ל יהיה לכם קשה למצוא ספקי שירות כאלו עקב התחרותיות הרבה והלחץ להורדת עלויות ‏ומחירים.

 

מקרה קלאסי של שרת עם מערך דיסקים ברמה 5

מערך דיסקים ברמה 5 הוא מערך שבו ברמת הבלוק, באחד מהדיסקים של אותו מערך מאוחסן ‏מידע יתיר (‏PARITY‏) המשמש לגיבוי ‏במקרה שאחד מהדיסקים כשל. בעבודה נורמלית קורים ‏מקרים שקריאה מדיסק כלשהו נכשלת. במקרים אלו בקר הדיסקים יודע ‏לשחזר את המידע בזמן ‏אמת באמצעות חישוב אלגורתמי אודות לאותו מידע יתיר.

 

במקרה שבו דיסק שלם כשל, בקר ‏הדיסקים בגלל יתרות המידע יודע לשחזר את כל המידע לדיסק ‏תקין חדש. במקרים בהם קיים דיסק לגיבוי חם (‏HOT SPARE) פעולת השחזור תתחיל אוטומטית ‏מייד עם קרות התקלה.‏ נהוג לחשוב שבזמן השחזור אסור שיהיה כשל ב‏דיסק נוסף (שהסיכוי לכך הוא בדכ”ל נמוך מאד).‏ ‏אך לא כך הדבר, ורמת הסיכון היא גבוה בהרבה. מספיק שגיאת קריאה אחת בודדת (שבזמן ‏פעולה תקינה אין לה משמעות) שתביא לכשלון מיידי של השחזור ובעקבותיו ‏כל מערך הדיסקים ‏נהרס כליל וללא יכולת שחזור.

 

כאשר קיים מערך דיסקים גדול מסוג SATA עם נפח גבוה הסיכוי שתהליך ‏השחזור יגמר בהצלחה ‏הוא נמוך. כאשר הדיסק הוא מסוג ‏SATA איכותי, המפרט יראה על קצב שגיאות קריאה של 1015. ‏בחישוב מתמטי ‏על מערך של 7 דיסקים בנפח ‏2TB תווצר שגיאת קריאה בממוצע ‏פעם בכל ‏משיכת מידע בסך ‏12TB‏. לכן בדוגמא זו הסיכוי שבזמן שחזור תווצר שגיאה בקריאה וכל המערך ‏יהרס וכל החומר יאבד הוא 10%. במקרה של כונן ‏SATA פשוט ולא איכותי, קצב השגיאות יהיה ‏1014‏ והסיכוי להרס המידע בחישוב ‏סטטיסטי יהיה 55%‏.

 

במקרה של דיסקים מסוג‏‎ SAS ‎קצב השגיאות יורד בסדר גודל ל ‏1016 והסיכוי לכשלון השחזור ‏שואף לאפס, כך שבמקרה של‏‎ SAS ‎לא רק שההסתברות לתקלה בדיסק נמוכה משמעותית (‏MTBF ‏של 1.6‏‎ ‎מליון שעות לעומת 1.2 מליון שעות) גם אם קרתה התקלה הסיכוי לבצע פעולת שחזור ‏תקינה מובטחת ברמה גבוה.

 

חשוב גם לדעת שבזמן השחזור באופן טבעי רמת הביצועים יורדת משמעותית.‏ עם דיסקים SATA זמן השחזור יקח במקרה הטוב כמה ימים בודדים ויכול במקרה ‏הקיצון לקחת אפילו עד ‏חודש ‏‏(כתלות בגודל המערך ונפח הדיסקים).‏ במקרה של דיסקים‎ SAS ‎גם בגלל נפח קטן יותר וגם ‏בגלל מהירות גבוהה יותר זמן השחזור יקטן בכמה מונים.